גישור בגירושים: עו"ד דוב דוניץ מסביר למה "הסכם שאף אחד לא מרוצה ממנו" הוא לא גישור טוב

הסברה הנפוצה היא שהסכם גירושין "טוב" הוא כזה שאף אחד לא מרוצה ממנו. עו"ד דוב דוניץ, עורך דין, מגשר ובורר, שובר את המיתוס הזה — ומסביר מה הופך הסכם גישור לאמיתי טוב.

למה לא ללכת ישר לבית משפט?

כי בית המשפט מכריע. בגישור — הצדדים מחליטים. ההבדל: בגישור, כל אחד מרגיש שנשמע. בבית משפט, הצדדים יוצאים עם תחושה שלא הקשיבו להם. גם ההחלטה "הנכונה" משפטית אינה תמיד ההחלטה שאפשר לחיות איתה.

גישור ≠ חולשה, גישור ≠ פשרה

מגשר מקצועי יודע לנטרל את האמוציות ולהביא את הצדדים לדיון ענייני. כשמדובר ברכוש ובזכויות — הבגידה, העלבונות, הרגשות — לא רלוונטיים. מגשר טוב יפריד בין "הצהוב" לבין מה שצריך להכריע.

עלויות: גישור vs. בית משפט

בבית משפט לא מדובר בתביעה אחת — אלא בתיקים נפרדים: גירושין, מזונות, משמורת, רכוש. כל בקשה שמוגשת עולה 277 ₪ רק בשביל להיכנס. שכר טרחת עורכי הדין, מומחים, דיונים שנמשכים שנים — זה מצטבר לסכומים שיכולים לשנות חיים. עוד על הליכי גירושים.

מה עושה הסכם גישור טוב?

הסכם גישור טוב לא רק מסדיר את ה"עכשיו" — הוא גם מתייחס לנקודות שעלולות לייצר מחלוקות בעתיד: באיזה בית ספר ילמד הילד? מה יקרה אם אחד מבני הזוג עובר עיר? הסכם טוב מצמצם את הצורך לחזור לעורכי הדין בהמשך הדרך.

לעומק נוסף: מחוץ לפרוטוקול | חוק וצדק | SimpleLaw — ייעוץ משפטי

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין גישור לבין הליך בבית משפט?

בהליך גירושין בבית משפט לענייני משפחה, שופט מחליט. שני הצדדים מציגים עמדות מנוגדות, עדויות ומסמכים — ובסופו של דבר, גורם חיצוני קובע מי מקבל מה. בגישור, לעומת זאת, שני בני הזוג הם שמגיעים להסכמות, בסיוע מגשר מוסמך שמנחה את השיחה. המגשר אינו שופט — הוא לא יקבע מי צודק. תפקידו ליצור תנאים בהם שני הצדדים יכולים לדבר, להקשיב זה לזה ולמצוא פתרון שניתן לחיות איתו.

למה "הסכם שאף אחד לא מרוצה ממנו" הוא דווקא הסכם טוב?

הביטוי הידוע בעולם הגישור הוא שהסכם טוב הוא כזה שבו שני הצדדים ויתרו ואף אחד לא מרוצה לחלוטין. זה נשמע מפחיד, אבל בפועל הוא מייצג איזון אמיתי. כשאחד הצדדים מנצח ניצחון מלא בבית המשפט — הצד השני מפסיד הכל. ובגירושים שבהם יש ילדים משותפים, ההפסדן הגדול ביותר הוא בדרך כלל הילדים. גישור שמוביל להסכם שאף אחד לא אוהב בדיוק אבל שניהם יכולים לחיות איתו — הוא לרוב עדיף בטווח הארוך על ניצחון שיפוטי שמשאיר כעס, עוינות ואי-שיתוף פעולה.

אילו נושאים ניתן לפתור בגישור גירושים?

כמעט כל נושא שעולה בגירושים ניתן לדון בו בגישור: משמורת ילדים — הסדרי ראייה, חלוקת זמן, חגים ומועדים, שירותים חינוכיים. מזונות ילדים — גובה התשלום, משך הזמן, תנאים לשינוי. חלוקת רכוש — דירה משותפת, חסכונות, רכבים, קרנות פנסיה. מזונות אישה/איש — האם יינתנו, לכמה זמן ובאיזה גובה. גט — לעיתים ניתן לתאם את מתן הגט במקביל לסיום הגישור. נושאים עתידיים — מה יקרה אם הילד רוצה לעבור לגור עם ההורה השני, מה הפרוצדורה לשינוי מקום מגורים, מי מחליט לגבי פעילויות חוץ-בית-ספריות.

כמה עולה גישור לעומת הליך משפטי?

גישור גירושים בישראל עולה בדרך כלל בין 5,000 ל-20,000 ₪ לכל התהליך — כאשר העלות מחולקת בין שני הצדדים. הליך משפטי מלא לגירושים, לעומת זאת, עלול לעלות בין 30,000 ל-150,000 ₪ לכל צד ויותר, כולל שכר טרחת עורכי דין, חוות דעת מומחים, הופעות בבית משפט ואבדן ימי עבודה. מעבר לעלות הכספית, הליך משפטי ארוך עלול לקחת שנים — גישור מוצלח יכול להסתיים תוך מספר חודשים.

מתי גישור לא מתאים?

גישור אינו פתרון מתאים לכל מצב. ישנם מקרים שבהם הליך משפטי הכרחי: כשיש אלימות במשפחה — מאזן כוחות מעוות בין הצדדים הופך את הגישור לבלתי אפשרי ולעיתים לסכנה לצד החלש. כשאחד הצדדים מסרב לגלות מידע — גישור מתבסס על שקיפות. אם אחד הצדדים מסתיר נכסים, הגישור לא יעבוד. כשיש פערים קיצוניים בידע המשפטי — צד שאינו מיוצג כלל מול צד שמגיע עם עורך דין בגב — זה לא גישור, זה ניצול. כשנדרשות החלטות דחופות — צו הגנה, עיכוב יציאה מהארץ לילד — פעולות אלה מצריכות בית משפט.

כיצד מתקיים הליך הגישור בפועל?

הליך גישור גירושים מורכב בדרך כלל מ-4 עד 10 פגישות, בנות שעה עד שעה וחצי כל אחת. בפגישות ישנם שני בני הזוג והמגשר, ולעיתים גם עורכי הדין שלהם. בשלב הראשון המגשר שומע את שני הצדדים ומפרק את הנושאים השנויים במחלוקת לתתי-נושאים. לאחר מכן עובדים על כל נושא בנפרד עד להסכמה. בסוף התהליך, ההסכמות נרשמות בהסכם גישור שמוגש לאישור בית משפט ומקבל תוקף של פסק דין.