עונש מוות למחבלי הנוחבה — ניתוח משפטי | עו"ד אילן כץ, שופט צבאי לשעבר

פיגועי הנוחבה ב-7 באוקטובר 2023 הכניסו למרכז הדיון הציבורי שאלה שנחשבה פעם תיאורטית: האם יש להחיל עונש מוות על מחבלים שביצעו טבח המוני? מי יכול לענות על שאלה זו בסמכות ובניסיון אישי, טוב יותר משופט שישב בראש ההרכב שדן בחסן סלאמה — אחראי ל-46 נרצחים? עו"ד אילן כץ, שכיהן כמשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה, חושף את הדילמה המשפטית מבפנים.

הרקע: פרשת חסן סלאמה ו-46 הנרצחים

חסן סלאמה היה משלח המחבלים המתאבדים שביצעו את פיגועי קו 18 בירושלים — שתי פצצות שגבו את חייהם של 46 אנשים ופצעו מאות. בית המשפט הצבאי גזר עליו עשרות מאסרי עולם. אלא שעו"ד אילן כץ, שישב בראש ההרכב, הרגיש שמשהו אינו מסתדר: "מה ההבדל בין אדם שרצח במו ידיו — לבין מי ששלח 46 לרצח?"

לפי הדין, שניהם נדונים לפי עבירת הרצח — אולם המשלח נותר בחיים, כנהוג. עו"ד כץ, בדעת מיעוט נדירה, דרש להחסף בשמו ובדרגתו — צעד חריג ביותר בבית משפט צבאי — כדי להעביר מסר ואג'נדה שהוא מאמין בה.

עמדת המיעוט: עונש מוות כמסר ערכי

הטיעון של עו"ד כץ אינו נקמני — הוא ערכי: כשאדם הביע בפועל את נכונותו לשלוח אחרים לפיגוע התאבדות, יש להחיל עליו עונש מוות. לא מתוך נקמה, אלא מתוך הבנה שמאסרי עולם מרובים שאין להם משמעות פרקטית — אינם מסר. הם נייר.

לפי גישה זו, עונש המוות נועד להעביר מסר ברור לארגונים המחבלים ולמנהיגיהם: גם מי ששולח לא ישרוד. הרתעה שפועלת על הדרג הפיקודי, לא רק על הפרט.

המצב המשפטי בישראל — מה אומר הדין כיום?

ישראל ביטלה למעשה את עונש המוות לרוב העבירות — אך לא לכולן. חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (1950) מאפשר עונש מוות על פשעים נגד העם היהודי. הוא יושם פעם אחת בלבד — בגזר הדין על אדולף אייכמן ב-1962.

• הדין הקיים: עונש מוות אפשרי — אך לא יושם על מחבלים
• הצעות חוק ממוקדות: מספר הצעות בכנסת ביקשו לתקן את החוק לאחר ה-7 באוקטובר
• המחסום: קואליציה פוליטית, לחצים בינלאומיים, וסוגיות חוקתיות של זכויות אדם

הוויכוח האמיתי: האם עונש מוות מרתיע?

המחקר האקדמי אינו חד-משמעי. מצד אחד, מחבל מתאבד — שמתכוון למות בפיגוע — אינו נרתע מעונש מוות אישי. מצד שני, עו"ד כץ וחסידי הגישה ההרתעתית טוענים שהמסר לארגון ולמנהיגיו שונה לחלוטין: אם גם ה"מפקד" ישלם בחייו — המוטיבציה לשלוח אחרים קטנה.

ישנה גם שאלה נוספת: מה אומר המסר לחברה הישראלית? שמירת מחבלי 7 באוקטובר בכלאים בישראל — עם כל הזכויות וההוצאות — תוך שמשפחות הנרצחים חיות עם הכאב, היא עצמה דילמה מוסרית שמשפיעה על שיח.

מה משמעות דעת המיעוט של עו"ד כץ?

בפסיקה הצבאית הישראלית, שופט בדעת מיעוט בדרך כלל אינו חותם בשמו. עו"ד כץ שבר את המוסכמה במודע — כדי להבהיר שמדובר בעמדה אישית ומקצועית שיש לה בסיס ומשמעות. הצעד הזה עצמו הוא הצהרה: יש מי שיוצא מתוך הממסד השיפוטי ואומר — המציאות מחייבת שינוי חשיבה.

לקריאה נוספת בנושאים קרובים: בית דין רבני מול בית משפט למשפחה — סמכויות ואסטרטגיה | שאלות משפטיות בזמן מלחמה — הסכמי ראייה וממ"ד.