מדוע להירתע מעונשים מרתיעים? שיקולי יעילות וצדק

המחקר המראה שהחמרת עונשים אינה משיגה את מטרתה

פתיח

אחת התפיסות העתיקות והעמוקות במשפט הפלילי היא רעיון ההרתעה. ההיגיון: אם נגדיל את העונש, פחות אנשים יבצעו עבירות. הרעיון מקובל בציבור, ולעיתים גם בידי מחוקקים שמגיבים לפשעים בולטים בהגדלת עונשים. אך מחקרים מקיפים בעשורים האחרונים מציעים תמונה הפוכה: הגדלת עונשים יוצרת השפעה הרתעתית מועטה, אם בכלל.

ההבחנה בין סוגי הרתעה

ראשית, יש להבדיל בין שני סוגי הרתעה. הרתעה כללית – העונש מרתיע את הציבור הרחב מלבצע עבירות. הרתעה פרטית (או ספציפית) – העונש מרתיע את הנאשם המסוים מלחזור על המעשה. שני סוגי ההרתעה פועלים על מנגנונים שונים, ויש להעריך כל אחד בנפרד.

מה אומרים המחקרים

מחקרים שנערכו בעולם הראו תמונה ברורה. ראשית, יש קשר בין הסתברות התפיסה לבין הרתעה. אם הסיכון להיתפס גבוה, יש הרתעה. אם הוא נמוך, הגדלת העונש לא מאוד עוזרת. עבריינים אינם מחשבים מתמטית את ההפסד הצפוי – הם פועלים מתוך הנחה שלא יתפסו. שנית, החמרת עונשים ארוכים מאוד אינה משנה את החלטת העברות – אדם שיהיה במאסר 20 שנה לא חושב אחרת מאדם שיהיה במאסר 15 שנה.

ההרתעה הפרטית

אצל הנאשם המסוים, הסיפור מורכב יותר. תקופת מאסר ארוכה לעיתים פוגעת ביכולת השיקום – האדם מאבד קשרים, מיומנויות, וקושר קשרים עם עבריינים אחרים. במקום להפוך אותו לאזרח טוב יותר, המאסר עשוי להפוך אותו לעבריין מתוחכם יותר. שיעורי החזרה לעבירה (recidivism) אחרי מאסר ארוך אינם נמוכים יותר מאחרי מאסר קצר באותה עבירה.

המשמעות התקציבית

מאסר עולה כסף – לפי הערכות, מעל 100,000 שקלים לאסיר לשנה. תקציב שמופנה לאסירים יכול היה להיות מופנה לתוכניות מניעה, לטיפול בקטינים בסיכון, או למשטרה (שמגדילה את הסיכוי להיתפס – וזה אכן יוצר הרתעה). מבחינה תועלתית, השקעה במניעה ובחקירה יעילה הרבה יותר מהגדלת עונשים.

שיקולים אחרים מעבר להרתעה

כמובן, הרתעה אינה השיקול היחיד בענישה. יש שיקול גמולי – אדם שעבר עבירה ראוי לעונש פרופורציונלי. יש שיקול הגנה על הציבור – מסוכן צריך להיות מורחק. יש שיקול שיקום. כל אלה יכולים להצדיק תקופות מאסר. אבל כשהשיקול היחיד הוא הרתעה, המחקר אומר ברור: הגדלת עונשים אינה הפתרון.

סיכום

המדיניות הפלילית בישראל ובעולם נוטה להגיב לאירועים בולטים בהגדלת עונשים. אך זוהי מדיניות שמתעלמת מהראיות. המאמץ צריך להיות בשיפור החקירה, בטיפול בעבריינים, ובמניעה – לא בהארכת תקופות המאסר. השכל הישר אומר שיותר עונש זה יותר הרתעה. המחקר אומר אחרת.


הבהרה: המאמר מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין.

Similar Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *