ירושה וחובת היידוע: מה הילדים זכאים לדעת?

כאשר קרוב משפחה נפטר, היורשים — ובמיוחד הילדים — עשויים שלא להיות מודעים לזכויותיהם המלאות. שאלת הירושה בישראל אינה מסתכמת רק בשאלה מי יורש מה, אלא גם בשאלה האם הגורמים האחראים — מנהל העיזבון, הנוטריון, הבנקים — פועלים כחוק ומיידעים את כל הזכאים.

מה קובע חוק הירושה

חוק הירושה, התשכ״ה-1965 הוא הדין החל על ירושה בישראל. על פי החוק, ילדיו של הנפטר הם יורשים חוקיים מן המניין, אלא אם כן קיים צוואה אחרת. בהעדר צוואה, הרכוש מתחלק בין בן הזוג לבין הילדים לפי שיעורים הקבועים בחוק.

חשוב לדעת: אפילו אם קיימת צוואה, ילדים קטינים ובן-זוג שרוש עשויים להיות זכאים ל"מזונות מן העיזבון" — קרי, זכות לתמיכה כלכלית מינימלית מן הרכוש שנותר, ללא תלות בתכנו של הצוואה.

חובת היידוע ואחריות מנהל העיזבון

מנהל עיזבון שמונה על ידי בית המשפט חייב לאתר את כל היורשים הידועים וליידע אותם על זכויותיהם. אי-עמידה בחובה זו עלולה לחשוף את מנהל העיזבון לתביעה אישית.

חובת היידוע נוגעת גם לבנקים. לפי תיקון לחוק הנאמנות ותקנות בנק ישראל, בנקים מחויבים לחפש קרובי משפחה של פקדונות לא-פעילים ויתרות שלא נדרשו שנים רבות. כיום ניתן לבדוק חשבונות ישנים של קרובים שנפטרו דרך מאגר "חשבונות לא פעילים" שמתנהל על ידי הרשות לניירות ערך.

לסיכום

אם אתם חושדים שלא קיבלתם יידוע מלא על ירושה שאתם זכאים לה, חשוב לפעול — שכן יש מועדים מוגבלים להגשת תביעות. לייעוץ ראשוני בדיני ירושה, פנה לעורך דין מומחה.