פיצויים לדוגמה נגד הרשות הפלסטינית: 10 מיליון ₪ לכל הרוג — וכך גובים אותם בפועל
בחקיקה שעברה ביוני 2024 בכנסת נוספה שכבה חדשה לאפשרויות הפיצוי של נפגעי טרור — פיצויים לדוגמה בסכומים חסרי תקדים. עו"ד ענת גינזבורג, יושבת ראש ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, הגיעה לדין וחשבון כדי להסביר מה קובע החוק, כיצד גובים את הכסף בפועל — ומה זה אומר לנפגעי 7 באוקטובר.
מה קובע חוק הפיצויים לדוגמה?
החוק קובע שמי שמתגמל טרור — קרי: מממן מחבלים ומשפחותיהם — חב בנוסף לפיצוי הנזיקי הרגיל גם בפיצויים לדוגמה: 10 מיליון ₪ על כל אזרח שנהרג בפעולת טרור, ומיליון ₪ על כל נפגע — גם אם דרגת נכותו היא 1% בלבד. מדובר בסכומים שאינם תלויים בהיקף הנזק הנזיקי ונועדו ליצור הרתעה.
מיהי "מתגמלת הטרור"?
הרשות הפלסטינית. זאת על פי חקיקה ותיקה וממוסדת של הרשות עצמה, המעגנת תשלום קצבאות לכל אסיר ביטחוני ולמשפחות מחבלים שנהרגו — כולל מדרג: מי ששהה בכלא שנים רבות יותר מקבל יותר, ומשפחות מחבלים שביצעו פיגועים קשים מתוגמלות בהתאם. ישנו ממש "מחירון" מפורסם.
איך גובים את הכסף בפועל?
כאן נכנס לתמונה חוק הקפאת כספי טרור משנת 2018: מדי שנה מחשבים ישראל כמה כסף מגיע לרשות הפלסטינית ממסים שגובה המדינה בשמה, ומקפיאים ממנו את הסכום המיועד לתגמול טרור. הכספים הקפואים מוחזקים אצל משרד האוצר — ועיקולים שמטיל בית המשפט בתביעות נפגעי הטרור מוצאים לפועל ישירות מתוכם.
עו"ד גינזבורג מציינת שמשרדה לבדו כבר גבה בתביעות אלו למעלה מ-150 מיליון ₪ — ועשרות תביעות נוספות נמצאות בדרך.
פיצוי נזיקי + פיצוי לדוגמה + קצבת נפגעי איבה — איך זה מסתדר?
נפגעי טרור מוכרים מקבלים לרוב קצבת נפגעי פעולות איבה מביטוח הלאומי או ממשרד הביטחון. עם כניסת החוק החדש, נוצרת שאלת כפל פיצוי. הפתרון שנקבע בחוק: הנפגע יכול להודיע על ויתור על הקצבה ולקבל במקומה 75% מהפיצוי הנזיקי בתוספת הפיצויים לדוגמה. לחלופין — פיצוי נזיקי מופחת בשווי מה שקיבל וייקבל מביטוח לאומי, בתוספת הפיצויים לדוגמה.
הבחירה בין המסלולים תלויה בנסיבות האישיות ובסכומים הצפויים — ומחייבת ייעוץ פרטני.
הרשות הפלסטינית מנסה להתחמק — וזה לא עובד
לאחר שסדרת עיקולים הוטלה עליה ובג"ץ דחה את עתירותיה, החליטה הרשות הפלסטינית לנסות לשנות את מנגנון תשלום התגמולים לטרוריסטים — כדי לטעון שאינה "מתגמלת טרור" במישרין. עו"ד גינזבורג אינה מרשה לעצמה להתרשם: "הטרמינולוגיה השתנתה — הכספים ממשיכים לזרום. אנחנו לא מטומטמים."
ומה עם נפגעי 7 באוקטובר?
כאן התמונה מורכבת יותר. כדי לתבוע את הרשות הפלסטינית, יש להוכיח שהיא מתגמלת את מבצע המעשה הספציפי. לגבי חמאס — הקשר לרשות הפלסטינית שנוי במחלוקת משפטית, ועו"ד גינזבורג מודה שהשאלה עדיין פתוחה: "הדברים לא פשוטים ולא ברורים בשלב זה." כל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם לראיות שיצטברו.
אם נפגעתם בפיגוע — כדאי לברר את האפשרויות. החוק מעניק כלים שלא היו קיימים עד לאחרונה, ופסיקות תקדימיות כבר הוכיחו שניתן לממש אותם.
לקריאה נוספת: כל הכתבות בקטגוריית אחריות מקצועית בדין וחשבון.
שאלות נפוצות
מהו "פיצוי לדוגמה" ומדוע הוא שונה מפיצוי רגיל?
פיצוי לדוגמה (Punitive Damages) הוא פיצוי שנועד להעניש את המפר ולהרתיע אחרים — לא רק לפצות על הנזק בפועל. בישראל, פיצויים לדוגמה ניתנים בתחומים ספציפיים שנקבעו בחוק: הפרת זכויות יוצרים, עוולות מסחריות, ופגיעה בפרטיות. במסגרת תביעות נגד הרשות הפלסטינית, בתי משפט בארה"ב הפעילו את דוקטרינת הפיצויים לדוגמה בהיקף חסר תקדים.
איך הגיע פסק הדין לסכום של 10 מיליון דולר?
תביעות נגד הרשות הפלסטינית וה-PLO בגין פיגועי טרור הוגשו בארה"ב מכוח Anti-Terrorism Act האמריקאי. במקרים שבהם הוכח מימון ישיר או תמיכה בפיגוע — בתי משפט אמריקאים פסקו פיצויים כבדים שכוללים: פיצוי בגין נזק בפועל (אובדן קרוב, נזק גופני), כפול שלוש (treble damages) לפי החוק, ולעיתים גם פיצויים לדוגמה נוספים. סכומים של עשרות מיליוני דולרים לא היו יוצאי דופן בתיקים אלה.
האם פסיקות כאלה ניתנות לביצוע?
האתגר הגדול בתביעות נגד ישויות ריבוניות (כמו הרשות הפלסטינית) הוא אכיפת פסק הדין. הרשות הפלסטינית יכולה לטעון לחסינות ריבונית. עם זאת, ניתן לממש פסקי דין נגד נכסים ועסקאות שמתבצעות בתחום השיפוט האמריקאי. בישראל, תביעות אזרחיות ישירות נגד ארגוני טרור הוכרו גם על ידי בית המשפט המחוזי.
מה הדרך הנכונה לתביעת פיצוי כקורבן טרור
נפגעי טרור ישראלים שמעוניינים לתבוע פיצוי מגורמים אחראים — מעבר לגמלאות ביטוח לאומי — צריכים לבחון: תביעה בישראל נגד גורמים ישראליים שאפשרו את הפיגוע (אם קיימים), תביעה בארה"ב אם הפיגוע קשור לגורמים שפועלים בתחום השיפוט האמריקאי, קרנות ייחודיות שהוקמו לנפגעי טרור ישראלים. ייצוג משפטי בכל אחד מהמסלולים הוא הכרחי.
פיצויים לדוגמה הם פיצויים עונשיים שנפסקים כדי להרתיע גורמים שביצעו פעולות זדוניות. בישראל, בתי המשפט פסקו פיצויים כאלה נגד הרשות הפלסטינית בגין מעורבות בפיגועי טרור — לפי חוק האזרחים שנפגעו מפעולות איבה.
גביית הפיצויים היא המאתגרת ביותר. ניתן לנסות לעקל נכסים של הרשות הפלסטינית בתחומי ישראל, לרבות כספים שישראל מעבירה לה. בפועל, ההליכים ארוכים ומורכבים ומצריכים ייצוג משפטי מתמחה.
משפחות יכולות לנקוט מספר דרכים: עיקול כספי הסוכנות על ידי בית המשפט, תביעות אזרחיות בינלאומיות, וניצול מנגנון הניכוי שבו ישראל מקזזת מכספי המסים שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית. הדרך המשפטית דורשת סבלנות ומומחים.



