עריקות, הדרות וסרבנות בצבא: מה ההבדל, מה הענישה ומה יכול לעשות עורך דין

מאז ראשון בדצמבר 2023 החמיר הצבא את האכיפה כלפי חיילים שלא התייצבו ביחידותיהם — יום עד שלושה ימי מאסר בפועל על כל יום היעדרות. עו"ד אילן כץ, מומחה לדין הצבאי, מסביר מה ההבדל בין עריקות להדרות, מה קורה לחייל שחוזר, ומה הדין לגבי סרבנות.

עריקות מול הדרות — שתי עבירות שונות

יש להבחין בין שתי עבירות נפרדות. סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי עוסק ב"הדרות מן השירות" — חייל שנעדר מיחידתו ללא רשות, אך לא בהכרח בכוונה שלא לחזור. סעיף 92 עוסק ב"עריקה" — כאן קיימת חזקה שהחייל לא התכוון לחזור לשרת, לרוב בשל אורך ההיעדרות ונסיבות נוספות.

ההבדל אינו טכני בלבד: על עריקה ניתן להישפט בבית דין צבאי בגין עבירה חמורה יותר, ורמת הענישה בהתאם.

מה ההשלכות — כולל רישום פלילי אזרחי

נקודה שרבים אינם מודעים לה: חייל שנגזר עליו עונש של למעלה משלושה חודשי מאסר בפועל בשל עבירה של הדרות מן השירות — מקבל רישום פלילי אזרחי לכל דבר. הרישום מלווה אותו שנים ארוכות ומשפיע על תעסוקה, ביטחון ועוד.

מי נחשב "עריק" — ומה ההבדל בין אוכלוסיות שונות?

לא כולם נשפטים באותה קנה מידה. מלש"ב שלא התייצב ביום הגיוס — מטופל בסלחנות יחסית לתקופה קצרה עד שנה-שנתיים. חייל סדיר שנהדר — לאחר כשלושה חודשים מוגש כתב אישום. חיילי מילואים — כפופים לכללים נפרדים. ובימי מלחמה, מגמת ההחמרה ברורה בכל הקטגוריות.

מה קורה לחייל שחוזר אחרי עריקה?

הוא עלול לעמוד לדין ולצבור רישום פלילי. ייתכן שיחויב להשלים שירות, ואם יעדר שנית — ייענש הרבה יותר חמור בשל עבירה על תנאי. ואולם, בעריקות ממושכות, חלק גדול מהחיילים מקבלים בסופו של דבר פטור משירות — אם בשל סיבות נפשיות (פרופיל 21) ואם בוועדת אי-התאמה.

סרבנות — אידיאולוגית ועסקית: מה ההבדל?

סרבנות מטעמי מצפון מאפשרת למלש"ב לפנות לוועדת מצפון ולהציג את עמדתו. אם הטיעון מתקבל — ניתן לשבץ בשירות לאומי במקום בצבא.

סרבנות סלקטיבית — כמו מקרה התצפיתניות שסירבו לשרת בתפקיד ספציפי תוך הצהרה על נכונות לשרת בתפקידים אחרים — מורכבת יותר. עו"ד כץ סבור שהצבא צריך לנצל מצבים אלה לבחינת תנאי התפקיד ולא להזדרז לפתיחה בהליכים משמעתיים.

מה יכול לעשות עורך דין?

עו"ד כץ פותח בהמלצה אישית: כל מי ששוקל לא להתייצב — לבטל את התוכנית. תפקידו של עורך הדין הוא בעיקר להציג בפני הצבא נסיבות אישיות שהחייל לא הצליח לנסח כראוי בעצמו — בריאות, מצב משפחתי, נסיבות חריגות. ובמקרי סרבנות מטעמי מצפון — לסייע בהצגת חלופות כמו שירות לאומי, ולמנוע הרשעה מיותרת.

לקריאה נוספת בנושא: דין פלילי וצבאי — כל המאמרים באתר

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עריקות, הדרה וסרבנות?

עריקות: נעדר ממקום שירות ללא רשות — עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי. מעל 24 שעות — עונש; ממושכת — מאסר בפועל. הדרה: שהייה מחוץ ליחידה ללא אישור שלא בשדה קרב. בתקופת מלחמה — עבירה חמורה. סרבנות: סירוב מפורש לבצע פקודה — ספציפית או עקרונית.

ענישה בבית הדין הצבאי — טווחים בפועל

עריקות קצרה ראשונה: קנס, מאסר על תנאי, הורדה בדרגה. עריקות ממושכת: מאסר בפועל של שבועות עד חודשים. סרבנות בודדת: 14-28 ימים. סרבנות עקרונית ממושכת: שנות מאסר. בתקופת מלחמה — בתי הדין הצבאיים החמירו בכל הסיווגים.

סרבנות מצפונית — מה מוכר בחוק הישראלי?

ועדת הפטור מטעמי מצפון בוחנת פציפיזם מוחלט בלבד — ולא סרבנות פוליטית. סרבנות פוליטית (כגון סירוב לשרת בגדה) מניבה לרוב מאסר. ייצוג משפטי מנוסה בדין הצבאי חיוני בכל בקשת פטור.

מה לעשות אם עומדים בפני כתב אישום צבאי

פנו מיד לסנגוריה הצבאית. שקלו עורך דין פרטי המתמחה בדין הצבאי לתיקים מורכבים. תעדו כל תקשורת עם מפקדים. אל תסרבו ללא ייעוץ — ישנן דרכים חוקיות להביע התנגדות. ייצוג בדיון יכול לשנות את גובה העונש משמעותית.

קשיים נפשיים ועבירות צבאיות — הקשר שלעיתים מתעלמים ממנו

עריקות והדרות לעיתים נובעות מ-PTSD, דיכאון, חרדה, או טראומה קרבית — לא מחוסר מוטיבציה. פנייה לקצין הנפש ביחידה, לחיל הרפואה או למלש"ב (מרכז לבריאות הנפש) לפני שהבעיה הופכת לעבירה — מגינה גם מבחינה משפטית. בית הדין מתחשב בנסיבות נפשיות מוכחות בקביעת העונש.