נפגעי פעולות איבה: גם בלי פגיעה פיזית — ומה לעשות מיד אחרי האירוע

מאז תחילת המלחמה עולה שוב ושוב שאלה שרבים מהדירים אותה: האם גם אני נחשב נפגע? לא כל פגיעה מסתיימת בשבר גלוי ובאישורי בית חולים. חלק גדול מהפגיעות — נפשיות ופיזיות כאחד — מתחילות בריצה קצרה למרחב המוגן. עו"ד אימבר גולן פרטוש, המתמחה בייצוג נפגעי פעולות איבה מול המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, מסבירה היכן עובר הגבול ומה חשוב לעשות מיד.

מי נחשב נפגע פעולות איבה — גם ללא פגיעה פיזית?

ההגדרה רחבה יותר ממה שרוב האנשים מדמים. כל אדם שנחשף לאירוע ירי, פיגוע, נפילת טיל, ורץ למרחב המוגן תחת איום — עשוי להיכלל בהגדרה, גם ללא פגיעה גופנית כלשהי. פניקה, חרדה, וסימפטומים נפשיים הנובעים מהחשיפה הם בסיס חוקי לתביעה.

גם פגיעות פיזיות שקרו בדרך למרחב המוגן — נקע בקרסול, שבר, חבלת גב מנפילה במדרגות — מכוסות, ובלבד שמוכח הקשר הסיבתי בין האירוע הביטחוני לבין הפגיעה. הוכחת הקשר הזה היא ליבת העבודה המשפטית.

הצעד הראשון — והחשוב ביותר: תיעוד מיידי

עו"ד גולן פרטוש חוזרת על כך בעקביות: הפנייה הראשונה לרופא היא הקריטית מכולן. לא כי כואב — אלא כי בלי תיעוד רפואי סמוך לאירוע, הקשר הסיבתי מתקשה להוכחה.

הטעות הנפוצה: האדם אומר לעצמו "זה יעבור," ממתין שבועיים-שלושה, ואז מגלה שקשה להוכיח שהנקע קרה דווקא בריצה לממ"ד ולא בנסיבות רגילות. בפנייה לרופא חשוב לציין במפורש: מתי, איפה ובאיזה נסיבות קרה האירוע, ומה כל הסימפטומים — גם אם נדמה שחלקם שוליים.

פגיעה נפשית: איך מוכיחים מה שאינו נראה לעין?

כשמדובר בפגיעה נפשית — חרדה, פוסט-טראומה, הפרעת שינה — אין צילום רנטגן שיוכיח. עו"ד גולן פרטוש מונה את הכלים הזמינים: עדים שהיו באירוע, צילומים או הקלטות שתועדו בזמן אמת, תיעוד רפואי מסמוך ככל האפשר לאירוע. ככל שהפנייה מוקדמת יותר — כך הראיות אמינות יותר.

האם ניתן להגיש תביעה שנים אחרי האירוע?

התשובה המפתיעה: כן. תביעות נפגעי פעולות איבה אינן מתיישנות. מי שלא הגיש עד היום יכול עדיין לעשות זאת. עם זאת, יש מחיר: ייתכן שתשלומים רטרואקטיביים לשנים שחלפו לא ישולמו במלואם. ולכן, ככל שמגישים מוקדם יותר — כך התמונה הכלכלית טובה יותר.

מה עורך הדין עושה לאורך כל הדרך?

עו"ד גולן פרטוש מתארת ייצוג שמתחיל הרבה לפני אולם הדיונים. בשלב הראשוני: הנחיה כיצד למלא את הטפסים, אילו מסמכים לצרף, איך לנסח את הקשר הסיבתי. בשלב המשך: ייצוג בוועדות הרפואיות, שבהן לאופן ההצגה של הפגיעה יש משמעות עצומה על ההכרה ועל שיעור הנכות.

חשוב לדעת: גם לאחר שנפתח תיק, ניתן להוסיף סימפטומים ופגיעות חדשות שהתפתחו. אדם שהוכר בשל פגיעה פיזית ולאחר מכן פיתח תסמינים נפשיים — יכול להרחיב את התביעה. ההליך אינו חייב להסגר מוקדם.

המסר המעשי

אם חוויתם אירוע ביטחוני — ריצה לממ"ד, חשיפה לנפילה, פניקה, כל פגיעה שמקורה בנסיבות המלחמה — תעדו, פנו לרופא באותו יום ככל האפשר, וקבעו פגישה עם עורך דין בתוך ימים ספורים. לא שבועות. לא "נראה מה יהיה." ימים.

לקריאה נוספת בנושא: דין פלילי וצבאי — כל המאמרים באתר

שאלות נפוצות

נזק נפשי ללא פגיעה פיזית — האם מוכר?

כן — ומשמעותית. ההכרה בנזק נפשי כגרימה לנכות מוכרת גדלה בפסיקה ובחקיקה הישראלית. PTSD, חרדה כרונית, דיכאון, הפרעת שינה — אלה מצבים שהוכרו על ידי ביטוח לאומי כנכות הנובעת מפעולת איבה גם ללא פגיעה גופנית. התנאי המרכזי: הקשר הסיבתי בין האירוע לבין המצב הנפשי חייב להיות מוכח.

מי יכול להגיש תביעה על נזק נפשי מפעולת איבה?

מי שהיה בקרבת מקום הפיגוע, מי שצפה באירוע, מי שנחקר ביחס לאירוע, ומי שאיבד קרוב משפחה בפיגוע — כולם יכולים לתבוע הכרה בנזק נפשי. גם ילדים שהיו עדים לפיגוע ופיתחו PTSD — זכאים להכרה. הגשת תביעה מחייבת תיעוד רפואי מנטלי, ממליץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג מוסמך לצורך תיעוד.

איך מגישים תביעה לנכות נפשית לביטוח לאומי

הגשת תביעה לביטוח לאומי כ"נפגע פעולת איבה" בגין נזק נפשי: שלב 1 — קבלו טיפול מגורם בריאות נפש מוסמך ותעדו את הקשר לאירוע. שלב 2 — הגישו תביעה לביטוח לאומי עם טפסים רפואיים. שלב 3 — ועדה רפואית (כולל פסיכיאטר) תקבע את אחוזי הנכות. שלב 4 — קבלת גמלת נכות חודשית, שיקום, ו/או טיפול מסובסד. שלב 5 — ערעור אם השיעור נמוך מהצפוי — עם ייעוץ משפטי.

מה עם תביעת נזיקין לצד הגמלה?

קבלת גמלת ביטוח לאומי אינה שוללת תביעת נזיקין נפרדת — בתנאים מסוימים. אם הוכחה רשלנות שאפשרה את הפיגוע — נגד גורמי הביטחון, נגד בעל נכס שלא מיגן אותו כנדרש — ניתן לתבוע נזיקין. הסכומים שנפסקו על נזק נפשי בפסיקה ישראלית יכולים להגיע למאות אלפי שקלים כשהנכות מוכחת ביסודיות.