הדלפת חומר חקירה: עבירה פלילית שרבים לא מודעים לה

בעידן של ניו מדיה ורשתות חברתיות, הדלפת חומר חקירה הפכה לתופעה שכיחה. אך מעטים יודעים שמדובר בעבירה פלילית חמורה שעונשה שלוש שנות מאסר – גם עבור עיתונאים שמפרסמים את החומר.

מה אומר סעיף 117 לחוק העונשין?

סעיף 117 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי עובד ציבור שמוסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו – לאדם שלא היה מוסמך לקבלה – צפוי לשלוש שנות מאסר. האיסור חל גם על מי שחדל להיות עובד ציבור, כלומר פנסיונרים ועובדים לשעבר.

החוק חל על כל הדלפה של חומר חקירה: פרוטוקולים של חקירות, הודעות עדים, ראיות שנאספו ואפילו עצם קיומה של חקירה. גם מסירת מידע לעיתונאי – שנחשב "אדם שאינו מוסמך לקבל" – מהווה עבירה פלילית לכל דבר.

מה חשוב לדעת על יישום החוק בפועל

עו"ד ניר ליסטר מציין כי האיסור על הדלפות הוא חד-משמעי, אך האכיפה שלו מורכבת. בפועל, כדי להרשיע בעבירה זו, התביעה חייבת להוכיח שהמדליף ידע שהמידע הוא חסוי ושהוא מסרו לגורם שאינו מוסמך.

מי שמקבל חומר חקירה מדליף ומפרסם אותו – גם הוא עלול להיחשף לאחריות פלילית, בין כמסייע לעבירה ובין בעבירות עצמאיות אחרות. לכן, גם עיתונאים ופרסומים שמפרסמים חומר חקירה שהגיע אליהם שלא כדין, צריכים להיות מודעים לסיכון המשפטי.

לסיכום

הדלפת חומר חקירה היא לא סתם 'קצת מידע' – היא עבירה פלילית עם שלוש שנות מאסר. הגבול בין חופש העיתונות לבין הפרת החוק דק מאוד. לייעוץ ראשוני בנושא עבירות מידע ופרטיות, פנה לעורך דין מומחה.