לשון הרע והוצאת דיבה: מה מותר לומר ומה אסור

מה קורה כשאדם שחשדות הועלו כנגדו – ונסגר תיקו – ממשיך לספוג האשמות ברחוב, ברשת ובמדיה? פרשת אייל גולן הפכה לאבן בוחן בדיני לשון הרע הישראליים, ועו"ד אסף בן חור מסביר היכן עובר הקו.

מהי לשון הרע לפי החוק הישראלי?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אוסר על פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג, או לפגוע במשרתו, עסקו או מקצועו. החוק חל על פרסומים בכתב, בדפוס, בשידור ובכל אמצעי אחר – כולל רשתות חברתיות.

כאשר אדם נחקר ותיקו נסגר מחוסר ראיות, ממשיכה להיות לו זכות משפטית מלאה לתבוע על לשון הרע. הקביעה שהוא לא הואשם ולא נמצאה ראיה לחובתו היא נקודת פתיחה חשובה בתביעה.

מה ההגנות הקיימות בדין?

החוק מכיר בכמה הגנות: אמת דיברתי (שהפרסום אמת ויש בו עניין לציבור), הבעת דעה בתום לב, ודיווח הוגן על הליכים משפטיים. אולם, כאשר מדובר באדם שנחקר פעמיים ותיקו נסגר – קשה מאוד לעמוד בנטל הוכחת האמת.

אייל גולן, כאיש ציבור, נחשף ל"פרסום מורחב" – אך אינו מאבד את זכותו לפרטיות ולשם טוב. דווקא בגלל שמעו הציבורי, כל פגיעה בשמו מקבלת משמעות עסקית וכלכלית שניתן לכמת אותה בתביעה.

לסיכום

אנשים שתיקם נסגר אינם הפקר. החוק בישראל מגן עליהם מפני הוצאת לשון הרע, ותביעות כאלה – כשמוגשות נכון – יכולות להוביל לפיצויים משמעותיים. לייעוץ ראשוני בתחום לשון הרע והוצאת דיבה, פנה לעורך דין מומחה.